משכנה החדש של הספרייה הלאומית

הבניין החדש

בניין הספרייה - מבט מבחוץ

 

"העמדת הספרייה הלאומית בין מוזיאון ישראל מדרום לבין משכן הכנסת ממזרח, תציב אותה בין המוסדות הבולטים בירושלים ותיצור הרחבה של נוף הגנים השזור באזור. בניין הספרייה יהיה עצמאי ויחד עם זאת יהיה חוליה מקשרת בין מבני התרבות לבין המוסדות האזרחיים שסביבו. גן מצמחי הארץ ובו מתחמים ציבוריים ופרטי אמנות יקיף את הספרייה ויחבר בין הפעילות בתוך הבניין לסביבה...

 

הסלע איננו פיסולי בעלמא. הגוש המורם מעניק צל ומבנהו המינרלי מוסיף מסה תרמית המבודדת את המתחמים הפנימיים. מסה תרמית והצללה בשילוב עם קולטים סולריים על הגג ועם מצבור סלעים תת־קרקעי (המספק אוויר קריר טבעי) מבטיחים את קיימותו של המבנה. הצורה חסונה, אך כפופה בענווה למרחב שלה ולסביבתה הטבעית החיצונית...

 

צורתו המעוגלת, המוגבהת ובעלת התמוכות של הבניין מצריכה גישה עדכנית לאבן הגיר הירושלמית המאפיינת את העיר. אבן הגיר הירושלמית תיטחן ותתווסף לבטון כדי להעניק לו מרקם בהיר אך חם התואם את הסביבה. כמו האבן הנפוצה ברחבי העיר, החיפוי שניצוק יהיה מסותת כך שיתקבל מראה אחיד. מִפתחים ופיתוחים שצורתם נגזרת מהיטלים של דגמי שחיקה על קירות אבן עתיקים עוצבו במטרה לצמצם אגירת חום השמש על גבי החלונות שמאחור. הדגמים מעלים בדמיוננו תמונות וכתב תלויי־תרבות אך נותרים מופשטים מעיקרם.החיפוי המינרלי נמשך אל רגלי הוויטרינות שלמטה. רגליו המוצקות של הבניין משרישות אותו ומחברות את הקומות השונות לגרמי המדרגות, למעליות ולאזורי השירות. העץ קוטע את גושניות המבנה ומעניק מסגרת לוויטרינות המזוגגות. עץ הוא חומר גלם נדיר בירושלים של היום, אך הוא מעניק ממד אנושי ופירוט לחוויית העוברים ושבים ובה בעת מקשר את המבנה למסורות מקומיות של עיבוד עץ, שהיו מרכזיות בשיח המקומי מהעת העתיקה ועד ראשית העידן המודרני."
 
מתוך הרעיון העיצובי הרצוג ודה מרון.
 

 

בניין הספרייה - מבט מבפנים

 

בניין הספרייה - מבט מבפנים

 
"המעבר מהמילה המודפסת למילה על המסך מצריך חשיבה מחודשת על טבעה של הספרייה גם כמוסד וגם כמבנה. על מנת לשמור על הרלוונטיות שלהן בעידן המידע, ספריות בנות זמננו נדרשות לתת למשתמשיהן את הפונקציונאליות ואת המרחב האיכותי האופייני לבניין ספרייה מסורתי, אך באותה עת לייצר מרחבים ותפקודים נוספים שימשכו קהל חדש...
 
העיצוב שלנו מחובר להקשר ומשקף את שאיפותיה של הספרייה הלאומית של ישראל. הוא פתוח ושקוף ובה בעת מעוגן במסורותיהן של הספריות הגדולות בעולם ובמסורת של העיר עצמה. כפי שהיה תמיד, הספרים נותרים במרכז. הם יוצרים את המסד ומאזנים את המשיכה המתמדת שיוצרת הטכנולוגיה המשתנה ללא הרף. הספרים משרישים את הבניין ונראים לעין כל בחלל המרכזי. רכיבים דמויי ויטרינות יוצרים את שתי הקומות התחתונות וחושפים את תוכן הספרייה ופעילויותיה לעוברים ושבים ברחוב. מעליהן, חלל חצוב המכיל אבן, מאחד את הפרויקט ומבטא את האופי המסיבי של האדריכלות ההיסטורית של ירושלים.

 

תנועה מעגלית רציפה מאפשרת למבקר לנוע דרך הקומה וסביב אולם הקריאה שבמרכז. האודיטוריום משתפל בשיפוע כלפי מטה ומאפשר קשר עין לרחוב ולרחבה שלמטה."

 

מתוך הרעיון העיצובי הרצוג ודה מרון.

 

משמאל לימין: שותפים בכירים - כריסטין בינסוונגר, אסקן מרגנתלר וסטפן מרבך ביחד עם שותפים מייסדים - פייר דה מרון וז'ק הרצוג.

משרד האדריכלים

משמאל לימין: שותפים בכירים - כריסטין בינסוונגר, אסקן מרגנתלר וסטפן מרבך ביחד עם שותפים מייסדים - פייר דה מרון וז'ק הרצוג.

 

משרד האדריכלים הרצוג ודה מרון הוא שותפות בהובלת חמישה שותפים בכירים – ז'ק הרצוג, פייר דה מרון, כריסטין בינסוונגר, אסקן מרגנתלר וסטפן מרבך.
 
ז'ק הרצוג ופייר דה מרון יסדו את משרדם בבזל בשנת 1978. השותפות צמחה עם השנים: כריסטין בינסוונגר הצטרפה כשותפה בכירה בשנת 1994, לאחר מכן רוברט הוסל ואסקן מרגנתלר ב־2004, סטפן מרבך ב־2006, אסתר צומסטג ב־2009, אנדריאס פריס ב־2011, וולדימיר פאג'קיק ב־2012, ג'ייסון פרנצן ווים וואלסחפ ב־2014 ומייקל פישר ב־2016. צוות בינלאומי, המונה כ־40 עמיתים ו־380 עובדים, מתכנן פרויקטים ברחבי אירופה, באמריקה הצפונית והדרומית ובאסיה. משרדה הראשי של החברה נמצא בבזל ומשרדים נוספים נמצאים בהמבורג, בלונדון, במדריד, בניו־יורק ובהונג־קונג.

 

משרד הרצוג ודה מרון עיצב מגוון רחב של פרויקטים החל בתכנון בית פרטי וכלה בתכנון עירוני רחב היקף. בעוד רבים מהפרויקטים של המשרד הם מבני ציבור מוכרים מאוד כמו אצטדיונים ומוזיאונים, המשרד אחראי גם למבנים פרטיים מכובדים וביניהם בנייני דירות, משרדים ומפעלים. המשרד זכה בפרסים רבים כמו פרס פריצקר לארכיטקטורה (ארה"ב) בשנת 2001, מדליית הזהב המלכותית של אגודת האדריכלים הבריטית (RIBA) והפרימיום אימפריאל (יפן), שניהם ב־2007. בשנת 2014, זכה משרד הרצוג דה מרון בפרס Mies Crown Hall Americas Prize) MCHAP).
 
"ניתנה לנו כעת הזדמנות להקים ספרייה שתענה על צורכי המאה ה־ 21 ואף מעבר לה, ולהגשים את חזון "בית ספרים לעם הספר, בארץ ספר ־ הספרים, בעיר ירושלים".
 
"עתידה הספרייה לשרת את הפזורה היהודית ברחבי העולם ויהיה עליה לקשור קשרים עם ספריות לאומיות ועם מוסדות בין־לאומיים במזרחו של אגן הים התיכון, וככל שהדבר יתאפשר, גם במזרח התיכון כולו." 
 
"ספרייתנו תמשיך להוקיר את הספר הכתוב, אך באותה עת ובאותה מידה עלינו להיות מעורים היטב בפיקסלים כמו בדיו ובנייר. עלינו להיות נכונים לשרת קהילה וירטואלית גלובלית במקביל" 
 
"במשך 2000 שנה היו כתבינו היקרים פזורים בעולם ללא מרכז כובד גיאוגרפי. עתה, לאחר שנים ארוכות, כתבינו היקרים, הספרים העתידים להיכתב ואוסף רחב של אוצרות אחרים יזכו במשכן קבע במקום הראוי להם, בלבה של ירושלים.."​
 
מתוך "משכן קבע למאה העשרים ואחת ומעבר לה" מאת הלורד רוטשילד, המאמר הופיע בספר מיוחד שהוכן לטקס הנחת אבן הפינה לספרייה הלאומית.
לקריאת המאמר כולו, ומאמריהם של דוד בלומברג, דוד גוטסמן, הרב לורד יונתן זקס ואורן ויינברג, לחצו כאן
 

טקס הנחת אבן פינה לבניין החדש של הספרייה הלאומית 
 

לחצו לצפייה בעיקרי הטקס >>

 

 


עדכונים שוטפים על עבודות ההקמה
 
 

מאי 2018: הושלמו עבודות החפירה והדיפון

ביצוע עבודות החפירה והדיפון הושלם במלואו.
חמש קומות תת קרקע נחפרו למלוא עומקן ולמעלה ממאתיים אלף קוב עפר הוצאו מן האתר. 

לצפייה בתמונות מהאתר >> 

דגם לימודי (מוק אפ) של פינת מבנה בשטח כולל של כ-40 מ"ר הוקם באתר ומשמש אמצעי פיזי להמחשת
ובדיקת יישום פרטי מעטפת המבנה המתוכננת עבור צוות התכנון, הלקוח והמבצעים. 
לצפייה בתמונות הדגם >>

 

עבודות חפירה ודיפון, אפריל 2017

לצפייה בסרטונים >>

 
 


לצפייה בסרטון >>

 

עבודות חפירה ודיפון, דו"ח מצב ספטמבר 2016 (לחצו לסרטון המלא)

 

עבודות חפירה ודיפון, יולי-אוגוסט 2016 (לחצו לדו"ח המלא)

כלונסאות דיפון – העבודות הושלמו 
חציבה/חפירה כללית – בוצעו כ-95,000 מ"ק מתוך כ-215,000 מ"ק יולי 2016

 


עבודות חפירה ודיפון, יוני 2016 (לחצו לדו"ח המלא)

 


עבודות חפירה ודיפון, מאי 2016 (לחצו לתמונות מוגדלות)